קיר שיגום או קיר שיגומים הוא תוצר לוואי של תהליכי בנייה שונים והוא נפוץ באתרי בנייה של בניינים, לצד כבישים בדרכים הרריות, בתהליך הבנייה של חניונים תת קרקעיים ועוד.
קיר שיגום או קיר שיגומים הוא תוצר לוואי של תהליכי בנייה שונים והוא נפוץ באתרי בנייה של בניינים, לצד כבישים בדרכים הרריות, בתהליך הבנייה של חניונים תת קרקעיים ועוד. הצורך בקיר שיגום נולד כשחלק מהקרקע או הסלע נחצבים כקיר זמני, או שיש צורך ליצר כזה כדי למנוע קריסה של אדמה או הדרדרות אבנים בתהליך הבנייה באתר הבנייה או לצידו. קיר שיגום נתמך בדרך כלל על ידי כלונסאות שיגומים כלונסאות קצרות יותר מאלה שבהן משתמשים בדרך כלל בקידוחי כלונסאות להנחת יסודות לבניין. כלונסאות דיפון מוחדרות לאדמה בתוך קידוח או על ידי מהלומות בתבנית של שורה ישרה ויוצרות מעין קיר של אדמה או סלע יציבים כדי למנוע כאמור, קריסה בתהליך הבנייה.
ההחלטה על בניית קיר שיגומים היא החלטה של מהנדס הבנייה ובהחלטתו הוא מתחשב גם בזוית הקרקע ביחס למישור באתר הבנייה. אורכם של כלונסאות הדיפון בקידוחים אלה אמור להיות כפול מגובה הקיר כך שחציים חדור בתוך קידוחים וחציים בולט מעל הקרקע בצמוד לקיר שנתמך על ידם. לעיתים משתמשים גם בחגורות עיגון חיבורים אופקיים המחזקים את יציבות וחוזק הכלונסאות האוחזות את הקיר.
קידוחים לקירות שיגום, למרות זמניותם צריכים לעמוד בעומסים רבים כדי להבטיח את הבטיחות באתר הבנייה ובסביבתו (למשל למנוע קריסת צלע ההר אל כביש מהיר ופעיל) ולאפשר שגרת עבודה תקינה ויעילה באתר הבנייה. לשם כך מתייחסים ליסודות הקיר באותה רצינות המיוחסת ליסודות מבניין שלם. את כלונסאות הדיפון מחזקים בבטון יצוק וממתינים עד להתגבשותם המלאה ועד שהיסודות חזקים ובטוחים לנשיאת משקל רב.
בגלל הקרבה בין קידוח לקידוח יש סכנה שבשעת הביטון תחלש הקרקע בין הקידוחים ויהרסו הקידוחים. לכן נוהגים לבטן את הקידוחים בדירוג, כך שבכל יום ממלאים בבטון יצוק חלק מהקידוחים, במרווחים זה מזה וביום הבא ניתן למלא בבטון את הקידוחים האחרים. קידוחי קרקע מהסוג הזה ניתן לבצע במגוון אמצעי קידוחים, כולל קידוח ידני .