למה בכלל צריך קידוחים ?

קידוחים הם סוג של חפירות אל תוך הקרקע אם זה בצורה מאונכת או מאוזנת.

לרוב קידוחים נעשים על מנת לבנות בניינים או חומות. קידוחים כאלו הם קידוחי קרקע.

קבלו את כל המידע על קידוחים

התשובה לשאלה זו נעוצה בהיבט שכל תשתית או מבנה זקוק ליציבות. המקום היציב ביותר שקיים בכל העולם היא האדמה עליה אנו עומדים.לכן המחשבה היא שיצירת חיבור חזק בין האדמה אל כל מבנה אחר בעזרת קידוחים מקנה למבנה את היציבות של הקרקע או לפחות חלק ממנה.מצד שני, ישנם מקומות בעולם שהקרקע אינה יציבה מספיק ורעידות אדמה פוקדות אזורים אלו בתדירות די גבוהה.

לעיתים במקומות אלו מבנים קורסים ומתמוטטים כמו שיירה של קלפים אפילו שהם מחוזקים ביתדות בטון אל הקרקע.

אמנם אין דרך למנוע רעידות אדמה משום שזה כבר תופעת טבע שלא ניתן לשלוט עליה, אבל עדיין אפשר למצוא דרכים בשביל למזער את הנזקים ולהגדיל את יציבות המבנים באזורים אלו. לצורך כך פותחו תקנות המחייבות את עמידות המבנים נגד רעידות אדמה בישראל.

למרות שבישראל מעולם לא התרחשה רעידת אדמה הרסנית, עדיין עדיף לתת על כך את הדעת ולחזק מבנים ישנים.לכן הוכנס חוק חדש ושמו  חוק התמ”א 38. אחת התקנות של החוק קובעת שיש צורך לבנות בניינים חדשים יציבים מספיק בשביל שיעמדו נגד רעידות ואסונות אחרים. קידוחי קרקע לא רק שומרים על יציבות הבניין אלא נותנים תשתית ליסודות המבנה כולו. תשתית זו מאפשרת המשך בניה לגובה ללא חשש מקריסות ותנודות גם בתנאים הקשים ביותר. מענה נוסף שנותנים קידוחי כלונסאות הוא לבורות מסוגים שונים. בורות ספיגה ובורות רקב.

בורות ספיגה אלו בורות בעומק של בין 1-2 מטר וברדיוס של חצי מטר ומיועדים לניקוז שפכים.כאשר כל בור נועד להתחבר לצנרת של בניין קרוב ולנקז את שפכיו. עם הזמן השפכים מחלחלים מהבור אל הקרקע ומי התהום. בור רקב הוא בור דומה רק שבתחתית הבור מכניסים אבנים אשר עוצרות את השפכים ורק הנוזלים מחלחלים אל מי התהום וכך נוצר זיהום ברמה נמוכה יותר.

חשיבותן של בדיקות קרקע בהכנות לבנייה

בניית בניין או מבנים אחרים היא לא רק תהליך הנדסי המשתמש בידע וניסיון לחיבור מתכות ,אבן, בטון וחומרים אחרים לכדי מבנה יציב וחזק אלא גם תהליך של אינטראקציה בין המבנה האנושי המלאכותי לתנאי הקרקע. הענף ההנדסי העוסק ביחסי הגומלין שבין אדמה וסלע למבנים מלאכותיים נקרא גיאומכניקה. הגיאומכניקה כוללת התייחסות למגוון מאפיינים הקרקע: חוזק, גמישות, יכולת ספיגת מים, חדירות ועוד.

ההיסטוריה הקצרה של האדריכלות הישראלית המחישה את החשיבות של השקעה בבדיקות קרקע מקדימות לבניית בתים. בניינים ותיקים רבים בישראל, בעיקר באיזורים הקרובים לחוף, סובלים מתזוזת ושקיעת קרקע ביסודות שלהם מה שגורם לשקיעה הדרגתית של הבתים מה שהופך אותם ללא יציבים דיים בפני רעשי אדמה ובטווח הארוך ללא בטוחים למגורים. תקני הבנייה החדשים וגם אמצעי הקידוחים המשוכללים והיעילים יותר של ימינו מאפשרים בדיקות קרקע נחוצות כחלק מהליך קידוחי כלונסאות והתכנון של בניית מבנה קבע חדש, כשהחשיבות העיקרית של המסקנות שעולות מבדיקת דגימות הקרקע בשכבות השונות של האדמה היא בקביעת עומק הקידוח המתאים ליסודות (כזה שישען על שכבת קרקע יציבה) ולפעמים גם על סוג המתכת שתשמש לכלונסאות היסודות.

בדיקות הקרקע מאפשרות גישה למגוון המאפיינים של האדמה והשטח: עומק שכבת מי התהום, בדיקת רטיבות ואוויר בקרקע, בדיקת חוזק לגזירה ותסבולת ללחיצה. כל אחד מאלה יכולים לעזור למתכנן הבנייה לקבוע אם שכבת אדמה מסויימת ראויה להנחת היסודות ומה מידת העומס שבה תוכל שכבה זו לעמוד. כמובן שכגודל המבנה ומשקלו כך גדל הצורך לדייק ולהקפיד בבדיקות הקרקע המקדימות.

בעבר היו נוהגים לכרות בורות על מנת לבצע בדיקות קרקע .היום מקובל יותר להשתמש באיכויות של קידוחים על מנת לבצע את הבדיקות. בדיקות קרקע באמצעות קידוחים מאפשרות הגעה מהירה לעומקים גדולים יותר תוך פגיעה מינימלית בשטח. אמצעי הקידוח החדישים מאפשרים פתרונות טובים לצרכים הייחודיים של בדיקות קרקע, מבחינת נגישות לתנאי שטח שונים, כמו גם למהירות הביצוע ויכולת ההעמקה.